טיפול גוף-נפש מרחוק?

לא מעט אנשים מהססים כשהם שומעים על טיפול מרחוק. ההיסוס הזה מובן. אם הגוף הוא חלק מהעבודה, איך אפשר לעבוד באמת דרך מסך? זו שאלה רצינית, והתשובה הרצינית היא שטיפול מרחוק הוא לא חיקוי של טיפול פנים אל פנים. הוא פורמט אחר, עם יתרונות, מגבלות ותנאים משלו.

אני עובדת עם הקשר בין גוף לנפש: עם דפוסים רגשיים והתנהגותיים שחוזרים שוב ושוב, עם תגובות אוטומטיות של הגוף, עם עומס, דריכות, כאב, קיפאון, ועם המקומות שבהם אדם כבר מבין את עצמו בשכל, אבל עדיין לא מצליח לזוז באמת.

גם בזום אפשר לעבוד עם כל אלה, אבל לא דרך העתקה של מה שקורה בחדר.

העבודה נשענת על הקשבה מדויקת למה שמופיע כאן ועכשיו: נשימה, קצב דיבור, מתח, כיווץ, התרחקות, בלבול, הצפה, המעברים הדקים בין מחשבה, רגש ותגובה גופנית.

בפגישות מרחוק אנחנו לא רק מדברים, אלא גם עוצרים, שמים לב, בודקים מה קורה בגוף בזמן אמת, ועובדים עם מה שנוכח. לפעמים דרך שיחה, לפעמים דרך הפניית קשב, ולפעמים דרך תרגילים פשוטים ומדויקים שאפשר לעשות בתוך הפגישה ואחריה.

יש אנשים שדווקא בפורמט הזה מצליחים להיפתח יותר.

המרחב הביתי מפחית חלק מהמאמץ הכרוך בהגעה לקליניקה, והעבודה נעשית בתוך סביבה בטוחה שבה החיים עצמם קורים. לפעמים זו בדיוק הסיבה שמשהו מתחיל לזוז.

מצד שני, טיפול מרחוק לא מתאים לכל אחד ולא לכל שלב.

יש מצבים שבהם עדיף מפגש פנים אל פנים, ויש מצבים שבהם אפשר להתחיל מרחוק ולראות איך זה מרגיש. לכן אני בודקת עם כל אדם לגופו אם עבודה מרחוק היא הבחירה הנכונה, ולא מניחה מראש שהיא מתאימה לכולם.

הניסיון שלי לימד אותי שהשאלה המרכזית בטיפולים היא: האם אפשר לייצר בתוך הפגישה נוכחות, דיוק ועבודה אמיתית?

כשזה קורה, גם טיפול מרחוק יכול להיות עמוק, מועיל ומשמעותי.

אסתי